העם מחכה למשיח 

המשיח יבוא
תקווה,אופטימיות,רצון לשיפור,אור בקצה המנהרה.
אבל המשיח עוד לא בא!
מדוע העם הזה כל כך אדיש? עם שלא מודע שבכוחו לשנות את המציאות.
האם אנחנו רק יודעים לבחור "כוכב נולד" ואת התפקידים הראשיים
של מחזמר?
מדוע אנחנו מקבלים הכול כמובן מאליו.
סדר העדיפויות של הממשלה השתבש מתוך שיקולים אינטרסנטיים שלא
תמיד לטובת הפרט.
חוק הביטוח הלאומי מוזנח,מעוטי יכולת תלויים בעמותות,בתי משפט קורסים,
משטרה שלא ממלאת את יעודה,משרדי ממשלה שמתפקידם לפקח
לא עושים זאת מחוסר כוח אדם למרות העסקת מאות עובדים בעבודות משרדיות.
תפקידים מחולקים לפי שיקולים פוליטיים ולא מקצועיים.
תרגיל למצב חרום לכיסוי תחת. ועדות חקירה למשיכת זמן. מסכות לאזרחים
"בבוידם". מיגון חסר וזה לא הכול!
כולנו תלויים ב 120 חברי כנסת שמעטים מהם רואים ומחפשים את טובתנו
והשאר פועל בשיטת שמור לי ואשמור לך וכולם מרוכזים בבית הקרקס הלאומי.
לנו נמאס לשמוע על חקירות,שחיתויות,מריבות פוליטיות שאינן לטובתנו.
לנו נמאס שכל מגלה שחיתות נהפך לנאשם ומנודה ממקום עבודתו.
לנו נמאס מהמזגזגים
לנו נמאס מהצבועים.
לנו נמאס מהון ושלטון
לנו נמאס מהלוביסטים (אולי עדיף שהם ינהלו את המדינה)
לנו נמאס מועדות שלא מתפקדות.
לנו נמאס שלא מבצעים המלצות.
לנו נמאס שעובדים עלינו.
קיימים פוליטיקאים שייכפת להם אך הם נחסמים ע"י הרוב.
לי לא איכפת מי ינהל את המדינה שמאל או ימין העיקר שילכו בדרך הישר.
שידעו לבחור את סדר העדיפות לטובת העם הזה.
נמאס מפוליטיקה זולה היורדת לזנות ונמכרת בכל מחיר.
ואם אתם מחכים למשיח ולתחיית המתים אל תבואו בטענות.